איכות אוויר

איכות אוויר גרועה (או זיהום אוויר בשמה המקובל יותר), מהווה לדעת רבים את הבעיה הסביבתית החמורה ביותר. בניגוד להשפעות סביבתיות אחרות כגון רעש, פסולת מוצקה, שפכים מזוהמים  ועוד, אשר ניתנים במקרים רבים לזיהוי באמצעים פשוטים על ידי אדם בלתי מיומן, גילויו של זיהום האוויר (פרט לזה אשר גורם למטרדי ריח, אשר מהווה מקרה פרטי מצומצם לתחום איכות האוויר) מצריך בד"כ שימוש באמצעי ניטור ו/או אנליזות מעבדתיות.

לפיכך, סברו אנשים רבים (חלקם מחזיקים בדעה זו גם בימים אלו) כי הסכנה הטמונה בזיהום האוויר הנה פחותה בהשוואה להשפעות סביבתיות "מורגשות" יותר כגון רעש ו/או פסולת מוצקה. עם זאת, ברור לכל כי זיהום האוויר מהווה בעיה חמורה, אשר גורמת לנזקים סביבתיים ובריאותיים רבים. מקורות זיהום האוויר הנם, רבים אם כי ניתן לחלקם לשני סקטורים עיקריים:

1. זיהום אוויר אשר מקורו בתעשייה.
2. זיהום אוויר אשר מקורו מפליטות כלי רכב.

זיהום אוויר מפעילות תעשייתית

פעילותם של מפעלי תעשייה רבים כגון מפעלי כימיקלים, מפעלי מתכת, מחצבות, מפעלי בטון ועוד גורמת לפליטתם של מזהמי אוויר לסביבתם. מגוון החומרים אשר נפלטים מפעילות זו הנו עצום וכולל בין היתר ממסים אורגניים, חומרי הדברה, חלקיקים נשימים וכו'. החל מסף חשיפה מסוים (המוגדר באמצעות מחקרים טוקסיקולגיים ואפדימיולוגיים), עלולים חומרים אלו לגרום להשפעות בריאותיות שליליות. השפעות אלו, כוללת הן אפקטים קצרי טווח (כגון קשיי נשימה או צריבה בעיניים) כתוצאה מחשיפה לריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר והן השפעות ארוכות טווח הבאות לידי ביטוי בעליית אחוזי התחלואה במחלות כרוניות שונות ובסרטן. ספי סיכון אלו, מוגדרים כיום באמצעות שני מסמכים עיקריים. מסמך אחד, הנן התקנות למניעת מפגעים – איכות אוויר 1992 ואילו המסמך השני הנו דו"ח ועדת אלמוג, אשר הנו סיכום ממצאיה ועדה בראשותו של ד"ר אלמוג אשר דנה בהגדרתם של ערכי סף לסיכון ממזהמי אוויר. בעוד המסמך הראשון, עוסק במספר מצומצם של מזהמי אוויר נפוצים כגון תחמוצות חנקן, גופרית דו- חמצנית וחלקיקים, עסקה ועדת אלמוג ברשימה ארוכה של מזהמים כימיים בהם נעשה שימוש במידה זו אחרת בתעשייה. בעוד התקנות למניעת מפגעים, מהווים מסמך מחייב המוטמע כחלק אינטגראלי מדרישות הרשויות בנושא, מהווים ערכי ועדת אלמוג ערכי ייחוס ראשוניים, כאשר על בסיסם מגובשים ערכי היעד הרצויים. בימים אלו, כחלק מההיערכות לחוק אוויר נקי מעודכנות תקנות איכות האוויר על ידי המשרד להגנת הסביבה. לצורך קבלת החלטות בנושא השפעתה הפוטנציאלית של התעשייה על סביבתה נהוג להעריך את עוצמת הפליטה הקיימת או צפויה (בעת תכנונו של מתקן או מפעל חדש) באמצעות התבססות על נתונים ידועים על מתקנים דומים, משוואות תכנון הנדסיות, סימולציות מחשב ו/או מדידות במפעל (במקרה והמתקן קיים) או מפעלים דומים. בשל אי הודאות הרבה הטמונה בכלל השיטות, מבוצעת בד"כ כמה שיטות הערכה במקביל, כאשר קביעת הפליטה מתבססת על שילובן של מספר שיטות. עוצמת פליטה זו, מהווה נתון קלט חשוב ביותר עבור בחינת פיזור המזהמים המבוצעת בשלב השני. בחינת פיזור המזהמים מבוצעת באמצעות מודלי פיזור ממוחשבים אנליטיים או נומריים. שני נתוני קלט חשובים נוספים, המשפיעים במידה ניכרת על פיזור המזהמים הנם תנאי הפיזור המטאורולוגיים (כיוון רוח, עוצמת רוח ועוד) והטופוגרפיה הקיימת במקום. בחירה לא נכונה של פרמטרים אלו, עלולה להוביל להערכה מוטעית של השפעת המפעל על סביבתו, דבר העלול להוביל ליצירתם של מטרדים סביבתיים. ריכוזי המזהמים המוערכים על ידי מודל הפיזור, מושווים לערכי הסף הרלוונטיים, כאשר במקרים בהם צפויים מטרדים סביבתיים, נדרש המפעל לנקוט בצעדים לשיפור מצב איכות האוויר בסביבתו. לאור כך, נדרשת התעשייה במקרים אלו, בהם צפויה פעילותה  לגרום לסכנה לסביבתה לנקוט באמצעים כגון שינוי הרכב חומרי הגלם (לדוגמא מעבר לשימוש בגז טבעי כדלק כתחליף למזוט), שינוי נהלי עבודה, שינוי צורת הפליטה (התקנת ארובות) והתקנתם של מתקני טיפול בפליטות. יש לזכור, כי טיפול נכון בבעיות סביבתיות, הנו טיפול אינטגרטיבי, הכולל התייחסות לכלל ההיבטים הסביבתיים כגון יעילות אנרגטית, שפכים, פסולת רעילה וכו'. לאור כך, ניתן לומר כי פרט להפחתת הפליטה במקור (על ידי צמצום כמויות ו/או מעבר לחומרי גלם חלופיים) מהווה כל פתרון סביבתי, פתרון של פשרה בין השפעות סביבתיות על המדיומים השונים. לפיכך, יש לבחון באופן מעמיק כל פתרון ופתרון, בהיבט השפעתו הסביבתית הנרחבת ובכך למנוע מצבים בהם נפתרת בעיה סביבתית אחת על חשבון יצירתה של אחרת (לדוגמא יצירתם של שפכים רעילים באמצעות ספיגתם של גזים רעילים).

זיהום אוויר מכלי רכב

מקור פליטת מזהמים משמעותי נוסף הנם פליטות המזהמים מכלי רכב. בעוד מגוון החומרים הנפלטים מהתעשייה הנו עצום, מוגבלת הפליטה מכלי הרכב למספר מזהמים מצומצם הכוללים תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני, חלקיקים ופחמימנים. מזהם נוסף, התלוי במידה לא מבוטלת בפליטות מכלי הרכב הנו האוזון, המהווה מזהם משני ונוצר על ידי ריאקציות המשך של תוצרי הפליטה. עוצמת פליטת המזהמים ממקטעי הכביש השונים, תלויה בנפח התנועה בכביש, סוגי הרכבים הנעים בכביש (כאשר ככול שאחוז הרכב הכבד בכביש הנו גדול יותר, גדלה גם עוצמת הפליטה) ותנאיו הטופוגרפיים של הכביש.  פליטת המזהמים במקטעי דרך בעלי שיפוע חיובי, בהם המנוע מופעל בעוצמה רבה, גבוהה בד"כ במידה ניכרת מזו הקיימת במקטעי דרך בעלי שיפוע שלילי. עוצמת פליטה זו משמשת כנתון קלט למודלי הפיזור, בדומה לדרך החישוב עבור פליטות המזהמים מהתעשייה. בשנים האחרונות, מתבצעת פעילות רבה בארץ ובעולם לצורך צמצום פליטות המזהמים מכלי רכב, על ידי שיפור טכנולוגי של כלי הרכב המוביל להפחתה ניכרת בפליטת המזהמים מכלי הרכב, עידודה של תחבורה ציבורית וכן מתן עדיפות לרכש רכבים בעלי רמת זיהום מופחתת (חוקי המיסוי הירוק). מטרתם של צעדים אלו, הנה שמירה על איכות אוויר סבירה במרכזי הערים וסמוך לדרכים בין- עירוניות, למרות השיפור המתמיד ברמת החיים ובפעילות המסחרית, המגביר את השימוש באמצעי התחבורה.