זיהום קרקע

שימושי קרקע רבים כגון תחנות דלק, מפעלים, מתקני תשתית וכו' מהווים פוטנציאל לזיהום הקרקע בה הם פועלים. זיהום הקרקע עלול להתרחש הן במהלך הפעילות השגרתית ובעיקר בעת התרחשותם של מקרי כשל הגורמים לאירועי דליפה, בהם זולגים מזהמים אל הקרקע. מרגע חדירתם אל הקרקע, מהווים מזהמים אלו בעיה סביבתית במספר היבטים:

1. סכנה לבליעת קרקע מזוהמת, בעיקר על ידי ילדים ותינוקות.
2. יצירתו של זיהום אוויר (בעיקר במרתפים ובחללים סגורים), בעת התנדפותם של המזהמים ,במקרים בהם האחרונים הנם בעלי נדיפות גבוהה.
3. סכנה לחדירתם של המזהמים למי התהום ופגיעה באיכותם, עד לפסילתם כמים ראויים לשימוש.

במקרים בהם חודרים המזהמים למי התהום, גוברת הסכנה להתרחבות הזיהום לאזורים נרחבים ביותר, תוך כדי זיהום גז הקרקע בשכבת הקרקע הבלתי רוויה אשר מעל מי התהום, בשל התנדפותם של מזהמים נדיפים הנמצאים במים. במקרים אלו, ישנה סכנה לחדירתו של גז קרקע מזוהם למרתפים וחללים תת קרקעיים סגורים, גם באם הם נמצאים במרחק ניכר ממוקד הזיהום. דוגמא לכך, הנה שכונת נחלת יצחק בת"א וסביבתה, אשר בה פעל בעבר מפעל תע"ש "מגן". מפעל זה, היווה במשך שנים רבות מוקד לזיהום קרקע ומי תהום. לפיכך, קיימת סכנה לחדירתו של גז קרקע מזוהם לחללים תת קרקעיים באזור נרחב מסביב למקור הזיהום, עובדה המחייבת ביצוע בדיקות פרטניות (באמצעות סקרי גז קרקע ומי תהום) לאימות/הפרכת חשש זה והתקנתם של אמצעי מתאימים כגון מערכות איטום ואוורור במקרה הצורך. הטיפול בזיהום הקרקע נחלק למספר דרכי פעולה עיקריות. החשובה מביניהם, הנה דרך המניעה וצמצום הסתברות היווצרותה של קרקע מזוהמת, הן בהתקנתם של אמצעי מניעה מתאימה (מכלים כפולים, מאצרות, גלאי דליפה, איטום משטחים ועוד) והן באמצעות הסדרתם של נהלי תפעול מתאימים (לדוגמא הגברת נהלי בדיקת הציוד) המצמצמים למינימום את סבירות התרחשותם של מקרי כשל, אשר יובילו לדליפה. לאור פעילות המניעה, המבוצעת בשנים האחרונות, ניתן להניח כי היקף הקרקעות המזוהמות ילך ויצטמצם בעתיד. יש לציין, כי אמצעי נוסף למניעת זיהום קרקע אשר יוביל לזיהום מי תהום, הנה הרחקתם של מוקדי זיהום פוטנציאליים מאזורים בעלי רגישות הידרולוגית. הנדבך השני בו עוסק הטיפול בקרקע, הנו הטיפול באתרים מזוהמים קיימים, אשר נוצרו בעבר, בין היתר בשל חוסר המודעות לנושא אשר רווחה במשך שנים רבות. הטיפול באתר המזוהם כולל הן חקירת היקף הזיהום הקיים באתר באמצעות סקרים היסטוריים, בדיקות שדה ובדיקות מעבדה והן טיפול בקרקע במידת הצורך. את הטיפול בקרקע ניתן לעשות בשני אופנים אפשריים:

1. פינוי הקרקע מהאתר לצורך טיפול באתר מרוחק
2. טיפול בקרקע בשטח האתר

מוסכם על כולם כי לחלופת הטיפול באתר הזיהום ישנם יתרונות רבים הן בשל היכולת לעשות שימוש חוזר בקרקע, ללא מילוי חוזר והן בשל מניעתו של השינוע לאתרי הטיפול, תוך כדי הגברתו של זיהום האוויר ופליטת גזי החממה. עם זאת, במקרים רבים, בעיקר בהם סמוך האתר המזוהם לשימושי קרקע רגישים ו/או במקרים בהם יש לפנות ממילא את הקרקע מהאתר בשל בנייתם של מרתפים, אין ברירה אלה לפנות את הקרקע לטיפול באתר מרוחק. למרות התפתחותן הטכנולוגית המרשימה של טכנולוגיות הטיפול השונות, עדיין קיימים מזהמי קרקע אשר הטיפול בהם עד לרמה המאפשרת שימוש חוזר בקרקע אינו אפשרי. במקרים אלו, מפונה הקרקע לאתר פסולת רעילה, שם היא מטופלת כפסולת מסוכנת. מקרה פרטי של זיהום קרקע, הנו קרקע המזוהמת בדלקים. קרקע מזוהמת בדלקים מהווה גורם סכנה בדומה למזהמי קרקע אחרים. עם זאת, בשל רמת הסיכון הנמוכה יחסית של קרקעות המזוהמות בריכוזים נמוכים יחסית של דלקים, לצד היכולת לבצע את הטיפול באמצעות שריפה (במקרים בהם הקרקע מזוהמת בדלקים תקניים, ללא תכולה גבוהה של מתכות כבדות), ניתן לעיתים היתר מיוחד, להשתמש בקרקעות אלו כאדמות כיסוי באתרי פסולת ו/או להפנותה לטיפול בשריפה במפעלי "נשר", בכפוף לרמת וסוג הזיהום.