מסמך הידרולוגי סביבתי לתחנת תדלוק

בעת האחרונה, כנגזרת מהעלייה ברמת החיים והגידול אשר חל הן בצי הרכב הארצי והן בנסועה הממוצעת, לצד סיבות נוספות, מוקמות ברחבי הארץ תחנות תדלוק רבות.הקמתה של תחנת תדלוק, מהווה פוטנציאל בלתי מבוטל ליצירתם של מפגעים ומטרדים סביבתיים במספר היבטים כגון:

1. זיהום אוויר (בעיקר כתוצאה מפליטות אדי דלק ממיכלי התדלוק).
2. זיהום מים (כתוצאה מדליפות דלק למי התהום, זיהום נגר עילי).
3. זיהום קרקע (כתוצאה מדליפות דלק).
4. רעש (כתוצאה מהפעלת מערכות מכניות שונות).

כמו כן, הקמתה של התחנה כרוכה לעיתים בהקמתם של תשתיות חדשות כגון כבישי גישה, עובדה אשר לעיתים עלולה לפגוע במידה רבה בסביבה.לאור האמור לעיל, מחוייבת כל תכנית לתחנת תדלוק (על פי תמ"א 18 תיקון 4) בהכנתו של מסמך הידרולוגי סביבתי, כתנאי מוקדם לקידומה של התכנית במוסדות התכנון.מסמך סביבתי הידרלוגי זה, בוחן את השפעתה הסביבתית הפוטנציאלית של התכנית על פי השלבים הבאים:

1. בחינת קרבתה של התכנית לשמורות טבע ואתרי טבע רגישים נוספים, בהתאם לתמ"א 35
2. בחינת קרבתה של התכנית למפעלי מים, קידוחי הפקה, נחלים, פשטי הצפה, בארות, מעיינות ועוד, בהתאם לתמ"א 34 ב3
3. בחינת חדירות הקרקע באזור התכנית לחדירת מזהמים
4. בחינת השפעת התכנית על תשתיות קיימות כגון כבישי גישה ומערכות ביוב וניקוז
5. בחינת תוכניות תחנת התדלוק (גודל, מתקנים מתוכננים וכו') והשפעתם הפוטנציאלית על הנוף והסביבה
6. בחינת שימושי וייעודי הקרקע הסמוכים
7. בחינת מספר תחנות הדלק הסמוכות לתכנית

כלל הנתונים אשר נאספו בשלבים המתוארים לעיל, לצד הערכת השפעתה של התכנית על הסביבה ותכנית כללית של האמצעים המתוכננים לצמצומה (מערכות מישוב אדים, מערכות למניעת דליפות, הפרדת ניקוז משטחי התדלוק ממשטחי התפעול האחרים ועוד) מסוכמים במסמך הידרולוגי סביבתי אשר מוגש לאישורם של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים. קבלת אישורם של גורמים אלו, מהווה תנאי לקידומה של התכנית במוסדות התכנון.