סקרי סיכונים

אחסון ושימוש בחומרים מסוכנים, מהווה חלק בלתי נפרד מפעילותם של מפעלים, עסקים ומתקני תשתית רבים. בעת התרחשותן של תקלות שונות כגון אירועי דליפה, זליגה וכו', עלולים חומרים אלו ליצור אירועי חומרים מסוכנים  לדוגמא, פיזור עננה רעילה, יצירתה של ברכת אש ופיצוץ. הסיבות לתקלות אלו כוללות גורמים שקשורים לנהלים תפעוליים הניתנים לשליטה בקלות יחסית (לדוגמא נהלי אחסון חומ"ס) וגורמים הקשורים לכשלים מכניים ולכוח עליון (לדוגמא רעידת אדמה), אשר מידת שליטתנו בהם מוגבלת.

טווחי סיכון נדרשים כתוצאה מפיזור ענן חומר רעיל (פלט חישוב באמצעות תכנת Aloha)
הטיפול בחומרים מסוכנים מוסדר כיום בעיקר באמצעות שני כלים רגולטורים. האחד הנו "היתר רעלים", אשר הסדרתו בהתאם לחוק החומרים המסוכנים מהווה תנאי מקדים לכל עיסוק בחומרים מסוכנים (יבוא, הפצה וייצור), פרט לסייגים המוגדרים בתקנות החומרים המסוכנים סיווג ופטור. על מנת לקבל היתר רעלים, חובה לדווח על מצאי החומרים המסוכנים בהם נעשה שימוש במפעל, לצד נתונים נוספים (ראה "בקשת היתר רעלים"). בד"כ, בקשתו של היתר הרעלים אינה מחייבת פעילות נוספת מלבד זו המתוארת בטופסי בקשת ההיתר. עם זאת, טרם הגשתו של ההיתר, מומלץ לבחון את השפעתיו הפוטנציאליות של מצאי החומרים המסוכנים באתר, בהתאם לאופי אחסונו ומרחקו משימושי קרקע רגישים. בדיקה מקדימה זו, תמנע את הגשתו של מצאי חומרים מסוכנים אשר אחסונו באתר כרוך בסיכון לא קביל, דבר אשר יגרום לדחיית הבקשה. כלי רגולטורי שני הוא "סקר סיכונים"  שהכנתו מהווה לעיתים תנאי לקבלת היתר רעלים או לחידושו.

סקר הסיכונים כולל סקירה של כלל תכונות החומרים המסוכנים המאוחסנים באתר (רעילות, נדיפות, דליקות וכד'). בהתאם לתכונות אלו, כמות החומרים וצורת אחסונם יש להעריך את השפעתם הפוטנציאלית של מספר תרחישים אופייניים על הסביבה, באמצעות מודלים מתמטיים ומשוואות תכנון המקובלות בספרות. בהתבסס על הערכות אלו, נגזרים טווחי הסיכון אותם יש לשמור ממתקני אחסון ו/או ייצור חומ"ס, לצד אמצעי המיגון ונוהלי החירום אותם יש ליישם על מנת לצמצם את ההשפעות על הסביבה.

טווחי סיכון כתוצאה מיצירתו של כדור אש
רמת הסיכון הגלומה באירוע חומרים מסוכנים, מורכבת ממכפלת עוצמת השפעתו של האירוע בסבירות התרחשותו. במקרים מסוימים, מוכפל גודל זה בהיקף האוכלוסייה הנמצא בטווח הסיכון לצורך חישוב מספר הנפגעים הפוטנציאלים כתוצאה מהאירוע. לפיכך, נהוג במקרים מסוימים לבצע בנוסף לסקר הסיכונים הבסיסי המתואר לעיל (אשר מעריך את עוצמת האירוע בהינתן כי זה אכן מתרחש) גם סקר סיכונים הסתברותי – חברתי אשר מטרתו להעריך את סבירות התרחשותו של האירוע לצד היקף האוכלוסייה הצפויה לשהות באזורי הסיכון. לצורך כך, מנותחים מקרי הכשל הפוטנציאליים לצורך אומדן הסתברות התרחשותם, לצד לימוד שימושי הקרקע בסביבות המפעל/ מתקן. בהתבסס על מסקנות סקר זה, נקבעת רמת הסיכון הגלומה בקיומו של המתקן. על בסיסה של רמת סיכון זה נקבע באם רמת הסיכון הנובעת מפעילותו של המתקן/מפעל הנה קבילה, או שיש לנקוט אמצעים כגון התקנת אמצעים נוספים ו/או שינוי הרכב/כמות החומרים בהם נעשה שימוש. כלי עזר שימושי להערכת סיכונים כמותית זו הנו "הספר הסגול".